ארכיון קיבוץ וארכיון קהילתי: מהקרטונים לקטלוג
נכתב לארכיונאיות וארכיונאים בקיבוצים ובמושבים, למתנדבות ומתנדבים בארכיונים מקומיים ועירוניים, ולמי ששומרים על אוספים של בתי כנסת ושל ארגוני יוצאי עיר (לנדסמנשאפטן).
ארכיון קהילתי קטן נראה מבפנים פחות או יותר אותו דבר בכל מקום. עשרות שנים של פרוטוקולים מאספות חברים. עלון שבועי, כרוך לפי שנים או מפוזר בקלסרים. אלפי תמונות, רבות מהן בלי מילה בגב. תיקי חברים. סלילי סרט וקלטות שאף אחד לא השמיע כבר שנים. מכתבים מקרובים בחו"ל ביידיש, בגרמנית, ברוסית או בפולנית, לצד דפי מכונת כתיבה בעברית ופתקים בכתב יד.
ובדרך כלל: ארכיונאית אחת במשרה חלקית, כמה מתנדבים, ותקציב קטן מאוד.
הפוסט הזה מציע דרך מעשית מהמצב הזה לקטלוג שאפשר לחפש בו. הוא לא מניח מענק, מערכת חדשה או צוות גדול.
צוואר הבקבוק הוא התיאור, לא הסריקה
רוב הארכיונים הקהילתיים כבר סורקים, או יכולים לסרוק. סורק שטוח ומתנדבת קפדנית יכולים לסרוק קרטון של עלונים בכמה מפגשים. הקושי מגיע אחר כך: תיקייה של קובצי תמונה שאי אפשר לחפש בה, כי אף אחד לא רשם מה יש בכל אחד מהם.
סריקה בלי תיאור היא צילום של מסמך, לא רשומת קטלוג. כדי למצוא את האספה מ-1958 שבה התווכחו על חדר האוכל, או את כל התמונות מהקציר הראשון, צריך שלכל פריט יהיו כותר, תאריך, מקומות ושמות. הכתיבה הזו היא העבודה שאף פעם לא נגמרת, ובה ה-AI עוזר היום יותר מכול.
מתחילים בסקר, לא ב"הכול"
לפני סריקה ולפני AI, מקדישים כמה שבועות לסקר. הוא לא צריך להיות מפורט. לכל קבוצת חומר רושמים:
- מה זה (פרוטוקולים, עלון, תמונות, תיקי חברים, סרטים, הקלטות, התכתבות),
- כמה בערך (מטרים מדף, קרטונים או הערכת פריטים),
- אילו שנים ואילו שפות,
- מצב פיזי, והאם משהו כבר סרוק,
- עד כמה החומר רגיש, ומי רשאי לראות אותו היום.
ואז בוחרים סדרה אחת תחומה היטב ומסיימים אותה קודם. סדרה ראשונה טובה היא סדרה עם התחלה וסוף ברורים, פורמט אחיד וביקוש אמיתי בקהילה. העלון השבועי מתאים לרוב במיוחד: מודפס או מוקלד, מתוארך, ומלא שמות, אירועים והחלטות. המועמד החזק השני הוא אוסף התמונות, כי עליו החברים שואלים יותר מכול, וכי מי שיודעים לזהות את הפנים מתבגרים.
הפוסט על ספרינט הבקלוג מפרט את ההיגיון: סדרה אחת שהושלמה שווה יותר מהתקדמות קטנה בכל הסדרות.
תיאור מינימלי שעדיין ייכנס לקטלוג בעתיד
ארכיונים קטנים מתארים חומר בגיליון אלקטרוני, בקובץ Word או בכרטסת. זה בסדר, כל עוד השדות נבחרים עם קטלוג עתידי בראש. סט מינימלי שממופה בקלות לתקנים נפוצים:
- מזהה. אוסף, קרטון, תיק ומספר פריט, תואם לשם קובץ הסריקה.
- כותר. תיאור עובדתי קצר: "אספת חברים: תקציב וקבלת חברים חדשים".
- תאריך. כפי שנכתב, ולצדו צורה מנורמלת (1958-03-14, או טווח כשאין ודאות).
- אנשים. השם כפי שהוא מופיע, ולצדו הצורה שבה הקהילה מכירה אותו היום.
- מקומות. כפי שהם מופיעים במקור.
- סוג ושפה.
- גישה. פתוח, לחברים בלבד, או מוגבל.
- הערות זיהוי. מי זיהה אדם או מקום, ובאיזו מידת ודאות.
השדות האלה ממופים ל-Dublin Core, ובהמשך אפשר לבנות מהם עזר חיפוש היררכי. הפוסט על מטא-דאטה ותקנים מראה את המיפוי ואיך רושמים תאריכים לא ודאיים. שמות דורשים זהירות מיוחדת בארכיון קהילתי, כי חברים רבים עברתו את שמות המשפחה שלהם ומופיעים בשמות שונים בעשורים שונים. הפוסט על וריאנטים של שמות מסביר איך לאדם אחד מצטברים כתיבים רבים.
חלוקת העבודה: ה-AI מנסח, הקהילה מאשרת
המשאב הנדיר בארכיון קהילתי הוא לא זמן הקלדה. הוא הידע המקומי: הוותיקה שיודעת שהאיש על הטרקטור הוא הגזבר הראשון, ש"הגבעה" בפרוטוקול היא שדה מסוים, ושכינוי בעלון שייך למשפחה מסוימת.
לא מבזבזים את הידע הזה על הקלדה. חלוקת עבודה סבירה:
- ה-AI קורא ומנסח. הוא מריץ זיהוי על דפים מודפסים ובכתב יד, גם בעברית, ביידיש וברוסית, ומנסח לכל פריט כותר, תאריך, מקומות ושמות. כל זיהוי מסומן: מאומת, סביר או בספק. כשהמקור שותק, השדה נשאר ריק ולא מנוחש.
- הארכיונאית בודקת את המבנה. סדר, מזהים, רמת גישה, והאם הטיוטה תואמת את הפריט.
- מתנדבים וותיקים מאשרים זיהויים. הם עוברים על שמות ומקומות שסומנו כסבירים או בספק, מתקנים, ומוסיפים את מה שרק הם יודעים. ברשומה נרשם מי זיהה את מי.
בתמונות זה עובד טוב כמפגש קבוע: מסך, קבוצת ותיקים, טיוטת ה-AI לכל תמונה, ומישהו שרושם את התשובות. קיבוץ מוקדם של תמונות דומות, מאותו אירוע או מאותו סרט צילום, הופך את המפגשים האלה ליעילים הרבה יותר. המדריך לקטלוג תצלומים מסביר איפה ה-AI צריך לעצור, ובמיוחד למה מתן שם לפנים נשאר החלטה אנושית.
תיקי חברים ואנשים חיים: טיפול מוגבל
לא כל מה שיש בארכיון קהילתי שייך לקטלוג פתוח לחיפוש. בתיקי חברים יש בקשות להתקבל לחברות, עניינים רפואיים, נסיבות משפחתיות, בקשות כספיות והחלטות ועדות על אנשים מסוימים. גם בפרוטוקולים של אספות חברים נרשמים לפעמים סכסוכים אישיים. רבים מהמעורבים חיים, ואם לא, ילדיהם חיים.
כמה כללים מעשיים:
- משאירים את תיקי החברים מחוץ לסדרה הראשונה. מתחילים בחומר שהקהילה כבר רואה בו חומר משותף.
- מחליטים היכן מותר לעבד כל סוג חומר לפני ששולחים משהו למערכת חיצונית, ושואלים מה נשמר ומי יכול לראות אותו.
- מפרידים בין תיאור לגישה. לתיק מוגבל יכולה להיות רשומה פנימית; הוא לא חייב להופיע בחיפוש הפתוח.
- מסמנים תוכן רגיש לבדיקה, ולא סומכים על השחרה אוטומטית.
הפוסט על ארכיונים רגישים מפרט את השאלות שכדאי לשאול ואיך מדרגים אוסף לפי רגישות.
הזיכרון של הוותיקים
מסמכים מתעדים החלטות; הם כמעט אף פעם לא מתעדים למה. הוותיקים נושאים את ההקשר: על מה באמת היה הוויכוח באספה, מי צילם את התמונה, מה המשמעות של אירוע בזמנו. הזיכרון הזה הוא חלק מהארכיון, והוא לא מחכה.
מפגשי זיהוי תמונות הם נקודת פתיחה טבעית לראיונות מוקלטים. תמונה מעוררת זיכרונות מסוימים, ואת הראיון אפשר לקשר אחר כך לפריטים שהוא מסביר. המדריך להיסטוריה שבעל-פה עוסק בהכנה, בהקלטה ובתמלול.
רשימת בדיקה קצרה
- סקר קצר של הכול לפני שמתחילים משהו.
- סדרה אחת תחומה: העלון או התמונות.
- סט שדות מינימלי שממופה לתקן.
- ה-AI מנסח כותר, תאריך, מקומות ושמות עם סימון ודאות; שדה ריק כשהמקור שותק.
- מתנדבים מאשרים זיהויים; נרשם מי זיהה מה.
- תיקי חברים ועניינים אישיים נשארים בגישה מוגבלת.
- ראיונות עם ותיקים מקושרים לפריטים שהם מסבירים.
אם יש בארכיון שלכם סדרה שמוכנה להתחלה, שירות הקטלוג הארכיוני שלנו מנסח כותר, תיארוך, מקומות ואנשים למסמכים, לתמונות ולסרטים, מסמן כל זיהוי כמאומת, סביר או בספק, ומשאיר כל רשומה לאישור של איש או אשת צוות אצלכם, לפני ייצוא ל-Dublin Core, ל-EAD, ל-MARC21 או לגיליון שאתם כבר עובדים איתו. ארגונים יכולים להתחיל בפיילוט חינם של 100 מסמכים, 10 תמונות ו-5 סרטים. אפשר ליצור קשר ולתאר את הסדרה שאתם חושבים עליה.
שאלות נפוצות
מאיפה כדאי לארכיון קהילתי קטן להתחיל דיגיטציה?
מסקר קצר של כל מה שיש בארכיון, ואחריו סדרה אחת תחומה היטב, למשל העלון השבועי או אוסף התמונות. סדרה אחת שהושלמה עד הסוף, מתוארת ונגישה לחיפוש, מלמדת יותר מהתקדמות קטנה בכל הסדרות.
במה הכי נכון להעסיק מתנדבים בארכיון קיבוץ?
בזיהוי, לא בהקלדה. ותיקות וותיקים יודעים לומר מי מופיע בתמונה, איפה צולמה ובאיזה אירוע, ואת זה לא מודל ולא ארכיונאי מבחוץ יכולים לעשות. ה-AI מנסח את השדות השגרתיים, והזמן שלהם מוקדש לאישור ולתיקון הזיהויים.
אפשר לעבד תיקי חברים עם AI?
רק בטיפול מוגבל. בתיקי חברים יש לעיתים קרובות עניינים רפואיים, משפחתיים וכספיים של אנשים שחיים היום, או שילדיהם חיים. משאירים אותם מחוץ לסדרה הראשונה, מחליטים היכן מותר לעבד אותם, ולא מכניסים את התיאורים שלהם לחיפוש הפתוח.
האם תיאור שנוסח ב-AI ייכנס בהמשך לקטלוג קיים?
כן, אם מחליטים על השדות מראש. שומרים סט קטן של שדות שממופים ל-Dublin Core או לגיליון שהארכיון כבר עובד איתו, רושמים תאריכים בצורה מנורמלת, ומתעדים מי אישר כל זיהוי.