מזיכרונות אישיים להיסטוריה: עיבוד עדויות וזכרונות באמצעות AI
אחת מההתמחויות שלנו היא עבודה עם חומר תיעודי לא-מובנה: זיכרונות אישיים, מכתבים, יומנים ועדויות מוקלטות. להלן סיפור אמיתי על פרויקט שכזה - תיעוד מקיף של משפחה יהודית שפוזרה בשואה ולאחריה בין ארבע יבשות.
הבסיס: 40 שנים של חומר מצטבר
לפרויקט הגיעו אלינו בני הדור הרביעי של המשפחה, ובידיהם:
- 12 זיכרונות בכתב - שחלקם נכתבו בעברית, חלקם באידיש, חלקם בגרמנית ואנגלית
- 23 ראיונות מוקלטים שנעשו עם בני דורות קודמים בשנות ה-80 וה-90, חלקם איכות שמע נמוכה
- מאות מכתבים בין בני המשפחה שלא פורסמו מעולם
- אלבומי תמונות עם הערות ידניות - לעיתים שגויות
- מסמכים רשמיים - אישורי לידה, דרכונים, מסמכי עלייה
היעד: לבנות סיפור היסטורי מאוחד של המשפחה, לאמת עובדות, לגשר על סתירות בין זיכרונות שונים, ולחשוף סיפורים שהיו ידועים רק בחלקם.
איך עובדים עם "אמת רכה"?
הבעיה הגדולה ביותר בעבודה עם זיכרונות: הם סובייקטיביים. דודה רחל זוכרת שהמשפחה ברחה מווינה באפריל 1938, דוד יעקב בטוח שזה היה במאי. מי צודק?
התשובה המסורתית: לחפש מסמכים רשמיים. אבל מה אם אין? מה אם הם סותרים? וחשוב מכך - מה אם ההקשר הרגשי של זיכרון מסוים הוא דווקא המקור היקר יותר?
המתודולוגיה שפיתחנו:
שלב התמלול: עיבוד כל הראיונות המוקלטים (גם עם איכות שמע ירודה) ל-transcript מלא. כאן השתמשנו במערכות AI מודרניות שמסוגלות לעמוד ברעשי רקע ובמבטאים משתנים.
שלב הקריאה הסמנטית: סוכן LLM קרא כל טקסט וחילץ מבנה: מי? מה? איפה? מתי? עם מי? - כל "אירוע" נשמר במסד נתונים מובנה.
שלב ההצלבה: כאשר שני מקורות מדברים על אותו אירוע, המערכת השוותה בין הגרסאות וסימנה:
- פרטים שזהים ומחזקים זה את זה
- פרטים שסותרים - עם סימון ברמת ודאות
- פרטים ייחודיים למקור יחיד שלא ניתן לאמת
שלב ההעשרה: חיפוש במקורות חיצוניים (רישומי מפקד, ארכיוני ארגונים יהודיים, Arolsen, USC Shoah Foundation) לאימות פרטים אובייקטיביים.
המהפך: מאוסף לנרטיב
כאן קורה הקסם האמיתי. במקום לקבל רשימה של 500 אירועים נפרדים מכל המקורות, הצלחנו לבנות:
ציר זמן משפחתי מאוחד
גרף אינטראקטיבי שמציג את חיי כל אחד מבני המשפחה לאורך 150 שנה, עם אפשרות לחפור לתוך כל נקודה ולראות איזה מקורות תומכים בה. סבא שחשבו שחי רק בלודז׳ התברר כמי שביקר בקביעות בקרקוב בעבודה. הגירה שחשבו שהייתה "ישירה" מווינה לפלשתינה הסתברה ככזו שעברה דרך איטליה ולבנון.
מפה של קשרים חברתיים
הסוכן זיהה אזכורים של מעל 400 אנשים לא-משפחתיים בזיכרונות - חברים, שכנים, שותפים עסקיים, רבנים, רופאים. 37 מהם הצלחנו לזהות כדמויות היסטוריות ידועות, מה שפתח פתח למחקר משלים במקורות נוספים.
סתירות שנפתרו
רחל צדקה: המשפחה אכן יצאה מווינה באפריל 1938. יעקב זכר את החודש שבו המשפחה הגיעה לטריאסטה - חודש וחצי אחר כך. שניהם דיברו אמת, כל אחד מנקודת מבטו.
הטמעה בסיפור המשפחתי
התוצר הסופי: ספר היסטוריה משפחתית של 380 עמודים, כתוב על ידי היסטוריון מקצועי, אבל שלדי-העבודה שמאחוריו - מסד הנתונים, ציר הזמן, האימות הצולב - נבנה על ידי AI בתוך חודשים ספורים במקום שנים.
לכל עמוד בספר יש לצידו קובץ "מקורות" מלא שמאפשר לכל קורא לעקוב אחורה לציטוט המקורי, ההקלטה, המכתב או המסמך שממנו נובעת כל אמירה.
מה מתאים לפרויקט כזה?
פרויקטי זיכרונות מתאימים למגוון רחב של מקרים:
- סיפור משפחתי מתועד לדורות הבאים
- תיעוד קהילתי - ישוב, קיבוץ, מוסד חינוכי, בית כנסת
- זיכרונות צבאיים - יחידות, מבצעים, קורסים
- ראיונות "טסטמוני" - עדות הדור האחרון שעוד זוכר
- ארכיון פרטי של אישיות ציבורית שלא הספיקה לכתוב את זיכרונותיה
